בניית קרש חיתוך למטבח מבוק ואגוז אפריקאי עם כלים ידניים

לכולנו יש קרש חיתוך למטבח כל שהוא שיושב תמיד על השיש ומידי פעם סופג את הנוזלים אשר חודרים מתחתיו.

אני  החלטתי לעשות קרש חיתוך שגם יהיה יפה וגם לא יספוג מים ונוזלים אחרים אשר מצאו דרכם מתחתיו. את הבעיה פתרתי על ידי הוספה של רגליים לקרש החיתוך עצמו.

את הקרש בניתי מבוק ואת הרגליים מאגוז אפריקאי, דבר אשר מוסיף יופי רב למוצר הכולל.

בשלב הראשון, חתכתי את גודל הקרש המיועד, מקורה בעובי צול וחצי של בוק וזאת על ידי מסור ידני מערבי. חיתוך הקורה על ספסל לניסור מסורתי, היה קל ונוח מאוד.

לאחר מכן עברתי עם מקצוע ידנית על כל צידי החומר. הדבר היחיד שהיה חשוב לי הוא, כי פני שטח החיתוך יהיו ישרים ומקבילים לפני שטח הרגליים. כל השאר הצדדים היו  קצת פחות חשובים.

בשביל הרגליים, חתכתי חתיכה מקורה של  עץ מסוג אגוז אפריקאי בעובי 2 צול וזאת בעזרת מסור יפני ידני מסוג ריובה, אשר הפך את המשימה לפשוטה ונוחה. למסור יש שני צדדים. עם צד אחד חתכתי לאורך הסיבים ועם הצד השני נגד הסיבים. לאחר מכן, בעזרת מקצוע, יישרתי את כל צדיי חתיכת העץ. כאן היה חשוב שכל הצדדים יהיו מקבילים 90 מעלות מאחר והרגליים צריכות לשבת בתוך תעלות. השלב הבא היה לפרוס את החלק לשני חלקים שהם בעצם שני הרגליים. נדרשה עבודה נוספת של המקצוע על מנת להביא את הרגליים למימדיהם הסופיים.

את התעלות, בהתחלה, ניסרתי עם אותו מסור יפני. ניסרתי עם המסור מחוץ לקווי הסימון. עם מפסלות ניקיתי את החלק הגדול של התעלה ואת הניקוי הסופי ביצעתי בעזרת רוטר ידני. עכשיו היה זה הזמן לתת את הרוחב הסופי של התעלה עם מפסלת רחבה. לאחר פעולה זו, הכל התאים יופי, לכן, עברתי לשלבי ההדבקה.

מרחתי דבק גם בתוך התעלות וגם על הרגליים ושמתי קליבות.

לאחר כמה שעות הורדתי את הקליבות, ניקיתי את הדבק ועברתי על כל פני שטח הקרש עם נייר זכוכית.

על מנת שהקרש לא תספוג נוזלים, מרחתי את כל פני השטח שלה בשמן סינטטי שלוש פעמים. בין כל סבב מריחה, נתתי לקרש להתייבש 24 שעות.

לסיכום, אני מאוד ממליץ על הפרוייקט החביב הזה של בניית קרש חיתוך למטבח לכל אלה שאוהבים לעשות בעצמם את כלי הבית שלהם קצת יותר יעילים ויפים.