שולחן נגרים

מדריך מהיר לבניית שולחן נגרים בסביבה ביתית עם כלים ידניים לנגרים

הקדמה:

אני חייב להודות שאני די חדש בתחום הנגרות ועבודות העץ וככזה לא ידעתי ממה להתחיל ואיך לכוון את צעדיי הראשונים בתחביב הזה. אני גר בדירה הנמצאת בבניין קומות ואין לי שטח שאוכל לייעד לבניית נגריה, אך יש לי רצון ותשוקה לעבודה עם עץ. לכן, לאחר שראיתי אין ספור סרטונים ב-Youtube ותמונות ב-Pinterest, החלטתי לקפוץ אל המים העמוקים ולבנות משהו. מהר מאוד הבנתי שלמרות הרצון הטוב והתשוקה הרבה, השיש במטבח הוא איננו משטח עבודה מתאים וממש לא נגריה אז כנראה זה לא כל כך יצליח, בלשון המעטה.

בנוסף לכך, הדילמה הייתה בעניין בחירת הפרויקט המתאים. בגלל הצורך הראשוני במשטח עבודה מתאים לעבודות הנגרות העתידיות, צץ במוחי הרעיון לבנות שולחן נגרים. לאחר כמה דקות ובמחשבה שנייה, בניית שולחן נגרים כפרויקט ראשון, ניראה לי כדבר הזוי ולא בר ביצוע, במיוחד עבור אחד שאין לו כלל ניסיון בתחום. מצד אחד החששות המשיכו לחלחל ומצד שני הרצון לבנות בעץ התחזק אז לאחר כמה שבועות של ניסיונות עבודה על שיש ועל שולחן פיקניקים מפלסטיק, קיבלתי החלטה שלמרות הסיכויים, אני הולך על זה ובונה לי את שולחן הנגרים.

תכנון השולחן:

רציתי לתכנן שולחן עבור הצרכים שלי, אך כחדש בתחום, שאלתי את עצמי, אלו צרכים יש לי?

למרות חוסר הניסיון, דמיינתי בראש, מה התכונות אותן הייתי רוצה בשולחן העבודה הראשון שלי.

ראשית, החלטתי שהמקום בו השולחן יעמוד יהיה המרפסת. אך המרפסת לא גדולה וחלקה תפוסה כבר עם כל מיני דברים, לכן, השולחן לא יהיה גדול כמו שתכננתי בהתחלה. כמו כן, לאחר כל הסרטים שראיתי, ידעתי שאני רוצה 2 סוגים של מלחציים: מלחציים ראשיים ומלחצי רכבת. לתפוס חומר בעמידה ובשכיבה הן פונקציות שהייתי חייב בשולחן העבודה שלי, מאחר ואני עובד עם כלים ידניים. בהמשך לכך, אופציית התפיסה המהירה עם holdfast נראית לי גאונית, לכן מאוד רציתי להוסיף אותה לשולחן שלי. אופציה נוספת שנראתה חשובה בעייני היא שיהיה ניתן לפרק את השולחן במידת הצורך. על כן, הייתי צריך לחשוב על סוג החיבורים הנכון למקומות שיהיו מקובעים ולמקומות שיהיו ניתנים לפירוק.

מלחציים של נגרים

שרטוט של שולחן הנגרים:

בזמן שעבדתי על השולחן, בניתי משטח זמני על שולחן פיקניקים שברשותי וגובהו 90 ס"מ. במהלך העבודה על המשטח הזמני, גילית כי לעבוד בגובה זה, היה ממש נוח עבורי בהתאם לגובה שלי ולכן החלטתי שגם גובהו של שולחן הנגרים המתוכנן, יהיה 90 ס"מ. לגבי אורך ורוחב השולחן, בחרתי שממדיו יהיו בסביבות ה-160 ס"מ אורך ובסביבות ה-60 ס"מ רוחב וזאת כתוצאה ממגבלת המקום שתיארתי בהתחלה.

על מנת לבצע את שרטוט השולחן, השתמשתי בתוכנה חינמית הנקראת Sketchup.

שירטוט שולחן הנגרים

הכלים:

כל הכלים בהם השתמשתי לבניית שולחן הנגרים, היו כלים ידניים, חוץ ממקדחת שולחן חשמלית אשר חסכה לי זמן בניקוי החיבורים. כמובן שיכולתי להישתמש גם במקדחה ידנית, אך לא הייתה לי כזאת והייתי דיי לחוץ לסיים את השולחן על מנת שאוכל להתחיל בפרויקטים נוספים שכבר תכננתי בראשי.

הכלים הידניים אשר השתמשתי בהם היו: מסור גב מערבי, מסור יפני מסוג דוזוקי, מפסלות, פטיש עץ, כלי סימון, מקצוע מס' 5, מקצוע זווית נמוכה, מקצועת כתף, מקצועת ספוקשייב, קליבות, אבני מים להשחזה וזווית 90 מעלות.

הכלי שהיה נחוץ לי מאוד ולא היה ברשותי הוא רוטר ידני. אני מאוד ממליץ על הכלי הזה בכל מה שקשור לחיבורים.

כמובן שכל הכלים חייבים להיות חדים, השחזה של מפסלות בעזרת אבני מים חובה לפני ביצוע של מחברים.

כלים ידניים לנגרים

בחירת חומרים:

כאן לא התלבטתי יותר מידי. לא היה לי נסיון כלל עם עבודה בעץ, לכן לא חשבתי שייצא לי שולחן שבאמת יעמוד ויעבוד כאשר כל זה הוא רק ניסיוני הראשון בתחום. על כן, מטרתי הייתה לבזבז כמה שפחות כסף. ההחלטה שלי לגבי טיב החומר וסוגו, הייתה ללכת על עץ אורן. בדרך כלל לא עושים שולחנות נגרים מעץ אורן, מאחר וזה סוג עץ רך, עדין ומתפורר ויש לי גם הרגשה שהוא סופג יותר לחות מסוג עץ אחר שמתאפיין ברמת קושי גבוהה יותר.

ידעתי שאני רוצה שולחן מסיבי עם פלטה בסביבות 10 ס"מ. הייתי בכמה מקומות בהם עץ אורן ובכולם הקורות מגיעים כבר עם פאזה של 0.5 ס"מ. חיפשתי בלי פאזה אך לא מצאתי. לכן, קניתי קרשים 10X10 ס"מ וחתכתי אותם במקום עם מסור ידני לאורך של כ- 160 ס"מ, כדי שכולם יכנסו לי לרכב. גם את הרגליים והמחיצות החלטתי לעשות באותה מידה. כמו כן, הייתי צריך 3 קורות דקות יותר עבור בניית מלחציי רכבת ובשבילן קניתי כמה קורות של 10X4.5 ס"מ.

הורדת פאזה ויישור של הקורות:

בזמן קניית הקורות הן נראו לי ישרות, אך בבית הבנתי שלא כך הדבר. כדי להכין את קורות העץ להדבקה של למינציה, הן צריכות להיות ישרות והצדדים צריכים להיות מקבילים ב-90 מעלות. את הפאזה, הורדתי עם מקצוע מס' 5. זה לקח לא מעט שעות אך נהניתי מכל התהליך. חלק מהקורות היו עם בטן / גב / סיבוב קל ולקחו הרבה יותר זמן ליישור. את טכניקות היישור אפרט בפוסט אחר מאחר וזה נושא בפניי עצמו.

מקצוע של חברת Luban

הדבקה ולמנציה:

לאחר יישור הקורות בעזרת המקצוע, חילקתי את ההדבקה לשלושה חלקים: שתי הדבקות של 3 קורות כל פעם והדבקה שלישית ביניהם. בעזרת החלוקה היה לי קל יותר לעשות בקרה על תהליך ההדבקה.

הדבקה ולמנציה של קורות אורן

הקצע וישור של פלטת השולחן:

לאחר שהדבק התייבש, הורדתי את הקליבות וראיתי שמחכה לי הרבה עבודה ליישור המשטח העליון והתחתון. בתהליך זה, השתמשתי ב-2 מקצועות: מקצוע מס' 5 ומקצוע ישן מעץ, מס' 9. לא שמתי סטופר להערכת זמן התהליך, אך לערכתי זה לקח לפחות 6 שעות של עבודה רציפה. הוספת שעוות נר על המקצוע, עזרה בצורה משמעותית בהפחתת החיכוך. כמו כן, הייתי צריך להשחיז את הסכינים של המקצועות כמה וכמה פעמים. אם יש עמדה שמיועדת לתהליך ההשחזה, זה יחסוך זמן רב.

הקצע וישור של פלטת השולחן

 חיתוך קצוות השולחן:

לאחר שהפלטה הייתה ישרה ומקבילה בכל הצדדים, חתכתי את הצדדים שלה לאורך הנחוץ. את החיתוך עשיתי עם מסור גב אשר השליטה בו יותר קלה לאחד כמוני. הבעיה שהמסור לא היה מספיק עמוק וגם לא מספיק ארוך, דבר אשר אילץ אותי לנסר משני הצדדים עד נקודת המפגש. צד אחד יצא לי מושלם וצד השני פחות כי הוא לא היה בול 90 מעלות. עם מקצוע זווית נמוכה, תיקנתי את הזווית עד שהגיעה ל-90 מעלות.

 חיתוך קצוות השולחן עם מסור ידני של Luban

בנייה של מסילות מלחצי הרכבת:

מערכת מלחצי הרכבת בנויה ממספר חלקים: מוט הברגה מתכתי שקניתי, שלוש קורות מודבקות כאשר הקורה האמצעית קצרה יותר ושם זז מנגנון שמחליק על המסילות, בין שתי הקורות. עם סכין סימון, סימנתי את המיקום של המסילות ואת השאר עשיתי עם מפסלות. אם היה לי רוטר ידני, העבודה הייתה הרבה יותר קלה.

את המנגנון שזז במסילות חתכתי מהקורה האמצעית כי גם ככה הייתי צריך לקצר אותה עבור המקום שבו המנגנון אמור לזוז. את התעלות במנגנון, עשיתי באותה השיטה כמו במסילות הקורות. את שני הפינים חתכתי עם מסור יפני והדבקתי בתוך מסילות המנגנון. לאחר שהכל התייבש עשיתי התאמה יבשה וראיתי שהמנגנון זז בתוך הקורות כמו שצריך. לאחר מכן הדבקתי את שלושת הקורות אחת לשנייה ולבסוף הדבקתי את המערכת כולה לפלטה של השולחן, כדי שיהיו לגוף אחד.

מסילות מלחצי הרכבת

חיתוך חיבורים למחיצות הקצרות:

בין כל זוג רגליים ישנה מחיצה. המחיצות הצדדיות הן קצרות ונכנסות עם החיבור דרך הרגל עד הסוף. את המחיצות הללו אני אדביק בהמשך. החיבור הזה הכי נפוץ ויחסית קל לביצוע. השתמשתי עם מסור גב לחיתוכים אלו. המסור לא היה מספיק עמוק כדי להגיע לתחתית של החיבור, אך זאת לא הייתה בעיה גדולה. לקחתי מפסלת, הכנסתי אותה בחתך ודפקתי עם הפטיש על המפסלת. הפעולה הזאת פיצלה את החלק לפי החתך שלא הגיע לתחתית. לאחר ניקוי עם מפסלת, החיבור היה נקי ומקביל ב-90 מעלות.

חיבורים למחיצות הקצרות

חיתוך חיבורי הרגליים עם המחיצות הקצרות:

כל מחיצה נכנסת עם חיבור לרגל. החיבור הוא תעלה בצורה מלבנית שחוצה את הרגל. מקדחת עמוד או כל מקדחה אחרת תעזור מאוד בניקוי התעלה. קדחתי עם מקדח בקוטר הכי גדול שהתאים לחיבור, על מנת להוציא כמה שיותר חומר מהחיבור. לאחר מכן ניקיתי את כל שנשאר, עם מפסלות בגדלים שונים. בזמן הביצוע, יש לשמור על החיבור מקביל ב-90 מעלות לשטח הרגל. אחרת החיבורים לא יהיו ישרים וכל השולחן יתנדנד במקרה הטוב ובמקרה הרע, הרגליים לא יתחברו לפלטה של השולחן בגלל הסטייה.

חיבורים מחיצות רגליים

 התאמת הרגליים למחיצות הצדדיות:

לחתוך את החיבורים זה רק חצי עבודה. בדרך כלל, לאחר הכנת החיבורים, החלקים לא מתאימים בצורה מושלמת אחד לשני וצריך להתאים אותם. השלב הזה נקרא התאמה. חשוב לשמן את כל החלקים ולסמן מה נכנס למה, מאחר ולאחר ההתאמה, לא כל מחיצה תכנס באותה צורה לכל רגל. לקחתי מחיצה אחת וניסיתי להכניס לחיבור המיועד רק לה וראיתי שזה הולך קשה, מאחר וחיבור המחיצה גדול מידיי. בעזרת מפסלת רחבה, הורדתי את המקומות שהפריעו וניסיתי שוב. כך עשיתי שוב ושוב עד שחיבור המחיצה נכנס עד סוף תעלה שברגל.

התאמת הרגליים למחיצות הצדדיות

חיתוך חיבורי המחיצות הארוכות, כולל חיבורי מוט ההברגה:

חיבורי המחיצות הארוכות, דומים בצורתם לחיבורי המחיצות הקצרות, אך הן פחות ארוכות וזה יהיה חיבור נסתר. החלטתי ללכת על חיבור זה מאחר ורציתי שהמחיצות הללו יהיו ללא דבק ויהיה ניתן לפרקם לפי הצורך. מה שיחזיק את החיבורים הללו במקום דבק, זהו מוט הברגה שיהיה בין חיבור המחיצה לחיבור הרגל.

את חיבורי המחיצות, חתכתי עם מסור גב. כאן לא הייתה שום בעיה כי החיבור הרבה יותר קטן. התעלות של החיבור ברגליים הן חצי מעומק הרגל. כפי שעשיתי מקודם, גם כאן, קדחתי עם מקדח בחיבור כדי להוציא כמה שיותר חומר. לאחר מכן, ניכוי השאריות, נעשה עם מפסלות. גם כאן יש לבצע התאמה כמו מקודם רק שכאן זה יותר פשוט וקל כי החיבור קטן יותר. לאחר שההתאמה בוצעה, קדחתי עם מקדח בקוטר של מוט הברגה, תעלה חוצה בין הרגל לחיבור. עם מפסלת עשיתי תעלה נוספת על מנת שיהיה אפשר להגיע עם האצבעות למוט שבתוך הרגל, כדי להבריג אום.

חיבורי שולחן עבודה

 סימון וחיתוך חיבורי הרגליים עם פלטת השולחן:

בזמן תכנון השולחן, שמתי כמטרה את אפשרות פירוקו. על כן, גם בחיבורי הרגליים עם הפלטה, לא רציתי דבק. לאחר שעות רבות של גלישה באינטרנט ועיון בחיבורי רגליים שונים, החלטתי ללכת על החיבור המסורתי. זהו חיבור כפול כשגם ויזואלית, הוא חיבור יפה.

סימנתי את החיבורים עם זווית סימון. גם כאן קדחתי עם מקדח את אמצע החיבור, איפה שלא צריך להיות כלום, את השאר ניקיתי עם מפסלות.

Roubo Legs Joinery

Roubo Legs Joinery

התאמה יבשה של כל האלמנטים הקשורים ברגליים וסימון חיבורי השולחן:

כדי לעשות סימון נכון של החיבורים על פלטת השולחן, הייתי צריך לחבר את כל החלקים בהתאמה יבשה, ללא דבק ולהניח את רגליי השולחן למקום המיועד בפלטה. אם היו לכם אי אלו חוסר דיוקים בביצוע חיבורי המחיצות עם הרגליים, זהו השלב בו תבחינו בהם באופן מובהק. אם הרגליים לא עומדות ישר על הפלטה, כדי מאוד לעשות תיקונים היכן שצריך, אחרת החיבורים פשוט לא יתאימו לחיבורי פלטת השולחן.

התאמה יבשה

חיתוך חיבורי השולחן והתאמת הרגליים:

החיבור מתחלק לשתי חלקים. חלק ראשון בצורה של טרפז וחלק שני בצורה של מלבן. את שתי הצדדים של הטרפז, חתכתי עם מסור גב. את כל השאר, קדחתי עם מקדחה וניקיתי עם מפסלות, כפי שעשיתי בשלבים הקודמים. את התעלה המלבנית, עשיתי בדיוק כמו התעלות ברגליים. את ההתאמה של החיבור, לקח לי הרבה זמן לעשות מאחר וכל רגל גדולה וצריך הרבה כוח כדי להכניס את הרגל לחיבור ועוד יותר כוח כדי להוציא אותה. לאט לאט כל החיבורים היו מוכנים ונכנסו עד הסוף, אחד לשני.

הקצעה של תעלה בשביל מדף תחתון:

תוך כדי בנייה של השולחן, הגיע לי רעיון למדף מתחת לשולחן. זה דבר מאוד שימושי. אפשר להניח שם את חומרי הגלם שאתם עובדים עליהם או את הכלים שאתם משתמשים בהם באותו הרגע או כל דבר אחר בו תחפצו. את התעלה הקצעתי עם מקצועת כתף ישנה שקניתי בשוק הפשפשים. כמובן שהיא עברה שיפוץ והשחזה והיום היא עובדת מצויין. כדי להגביל את רוחב התעלה, לקחתי קרש של פרקט, שתי קליבות, וקיבלתי הגבלה של רוחב ההקצעה.

הקצעה של תעלה

הכנת דיבלים לחיבורי המחיצות הקצרות:

כדי לחזק את החיבור בין הרגליים למחיצות הקצרות, חתכתי דיבלים אשר נכנסים אל תוך החיבור ועושים אותו להרבה יותר חזר ואדוק. כדי שהדיבלים יכנסו אל תוך החיבור, עשיתי שני חתכים בכל אחד מחיבורי המחיצות.

הכנת דיבלים לחיבורי המחיצות

הדבקת המחיצות הצדדיות  עם רגליי השולחן, כולל דיבלים:

הדבקה זה שלב מלחיץ וצריך לבדוק שהכל מתאים ויושב טוב. יש להכין את כל הדברים הקשורים להדבקה אם זה קליבות, ניירות שיספגו את טפטוף הדבק או פטיש כדי לדפוק על החיבור לתיאום טוב יותר.

אני למדתי בדרך הקשה שצריך להכין את כל הדברים מראש, להניח אותם במקום הנכון, להכין את הקליבות לאורך הרצוי וכו'. הדבק מתייבש ותופס את החומר ממש מהר, במיוחד בחיבורים גדולים, על כן יהיה מאוד קשה לפרק את החיבור לאחר כעשר שניות ולאחר חצי דקה – דקה זה יכול להיות בלתי אפשרי.

מרחתי את הדבק הלבן על החיבורים, הכנסתי את חיבור המחיצה לתעלת הרגל ודפקתי עם פטיש, כדי לוודא שהחיבור נכנס עד הסוף. לאחר מכן לקחתי שני דיבלים שחתכתי מקודם ומרחתי אותם בדבק. הכנסתי אותם לחריצים ודפקתי עם פטיש כמה דפיקות על כל דיבל, לסירוגין, עד ששניהם נכנסו באותה מידה, עד היכן  שיתאפשר. את אותה הפעולה, עשיתי עוד שלוש פעמים וקיבלתי שני זוגות רגליים מודבקים.

הדבקת המחיצות הצדדיות עם רגליי השולחן

 הרכבת מערכת הרגליים עם פלטת השולחן:

לאחר שהדבק התייבש, חיברתי את כל מערכת הרגליים ביחד. שמתי את פלטת השולחן על הרצפה והנחתי את מערכת הרגליים על החיבורים, בדיוק כמו בשלב הסימון. החיבורים נכנסו הרבה יותר קשה הפעם בגלל שכל הרגליים היו מחוברות. כניראה שהיה לי חוסר דיוק בשלב כל שהוא, על כן, הייתי צריך לדפוק ממש חזק על כל רגל כדי שהחיבור יכנס. לאחר מכן, הפכתי את השולחן חזרה ושמתי אותו על הרגליים, אחרי שכל החיבורים נכנסו עד הסוף. השולחן עמד ולא התנדנד, דבר ששימח אותי יותר מכל דבר.

חיבור רגליים שולחן נגרים

התקנת מלחציים ראשיים:

את המלחציים קניתי מחו"ל, אך לבסוף הסתבר שיש אותם גם בארץ. הלכתי על הדגם הקטן, דבר שהתברר כטעות. בשביל לתפוס פלטות וקרשים מסיביים צריך את המלחציים הגדולים ביותר שיש לקנות. האמת היא שאין יותר מידיי מה לספר על התקנת המלחציים. הדבר היחיד הוא שפלטת המלחציים חייבת להיות מחומר קשה ולא מאורן, מאחר ואורן הוא עץ ממש רך, הפלטה מקבלת זווית ברגע שתופסים את החומר, לא באמצע, אלא באחד הצדדים.

מלחצי נגרים

 הכנה של כלבי שולחן:

כלב שולחן זהו פין מרובע או עגול אשר יוצא מתעלה בשולחן, בולט טיפה ונותן קונטרה לחומר שעל השולחן כדי שהוא לא יזוז. כדי לתפוס את החומר, צריך כלב שולחן נוסף והוא נמצא במנגנון של מלחצי הרכבת שבניתי.

אני בחרתי בצורה העגולה כי בשלב הבא שבוא ביצוע תעלות עבור מספר כלבי שולחן, קדיחת צורה עגולה הרבה יותר קל מיצירת צורה מרובעת בעזרת מפסלות. את כלבי השולחן, עשיתי מחומר שמצאתי בטעות ברחוב. זה היה מקל מבוק עגול. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להקטין את הקוטר במספר מילימטרים עם ספוקשייב. את המקום שתופס את החומר, חתכתי עם מסור יפני.

Bench Dogs

קידוח תעלות עבור כלבי שולחן:

כל כלב שולחן צריך להיות בתעלה משלו, ככה הם אוהבים. המרחק בין כלב לכלב צריך להיות האורך של המוט ההברגה של מלחצי הכתף. במילים אחרות, המרווח בין כלב לכלב הוא המרחק בו המנגנון יכול לנוע. כך זה אמור להיות כדי שנוכל לתפוס חומר בכל אורך. דבר נוסף, כל כלב אמור לשבת בתוך התעלה ולא ליפול למטה. בשביל זה קדחתי את התעלה בשני קטרים שונים. מלמעלה, עם הקוטר הגדול לעומק של גובה הכלב, ומלמטה עם קוטר קטן יותר. הכלב נכנס אל תוך התעלה ויושב על הקוטר הקטן, אשר הוא מספיק גדול כדי לדחוף עם אצבע

מלמטה, את הכלב החוצה.

 קידוח תעלות עבור Holdfast:

Holdfast הוא מתקן גאוני אשר מצמיד את החומר למשטח השולחן. פעולה זו מתבצעת בעזרת כמה דפיקות עם הפטיש על ראש המתקן. החיכוך שנוצר בין סיבי העץ בתוך התעלה לבין ה-,Holdfast מחזיק אותו במקום. על מנת לשחרר את האחיזה, דופקים כמה פעמים מאחורי הגב של ה-Holdfast והוא משתחרר. לכל יצרן יש את ההמלצות שלו עבור קוטר המקדח. אני השתמשתי עם מקדח שקוטרו גדול ב- 2 מ"מ. לפני שקדחתי את החורים בפלטת השולחן, ניסיתי קודם כל לראות אם זה עובד על חתיכה של עץ אחרת.

Holdfast

 חיתוך אפס של כל החיבורים הבולטים:

הדבר האחרון שהייתי צריך לעשות, זה לחתוך את החיבורים שנשארו בולטים אחרי ההדבקה. פעולה זו נעשית בחיתוך אפס, על מנת שהחיבור יראה יפה ואסתטי. הכי נוח לבצע את זה עם סכין מיוחדת אשר הלהב שלה ממש דק ושיניים ישרות אשר לא שורטות את המשטח, אלה מחליקות עליו.

חיתוך אפס

 מה למדתי מהפרוייקט?

  • עץ אורן הוא עץ שלא מתאים לשולחן נגרים בדיוק כמו שחשבתי. כן הוא יעשה את העבודה, אך הוא עדין מדי למטרה זו.
  • לעבוד עם עץ אורן זה עניין די מסובך מאחר וכיוון הסיבים שלו ממש מבולגן, הוא רך ומתפורר והשרף שלו נדבק לכלים.
  • לא לפחד מפרוייקט שניראה גדול עליך, לומדים תוך כדי והכל מסתדר.
  • תמיד לקנות יותר חומר גלם ממה שצריך. הייתה לי רגל אחת שהרסתי בגלל סימון לא נכון של חיבורים. מזל שהייתה לי אחת נוספת.
  • למדוד פעמיים, לחתוך פעם אחת.
  • כדי להגיע לדיוק גבוה, צריך כלים מדויקים, כלים חדים ומיומנות.
  • לתכנן את יום העבודה וסדר הפעולות. זה חוסך שעות!
  • לתכנן את שלב ההדבקה. להכין את כל הדברים שנחוצים ולא להתבייש לבקש עזרה.
  • לא למהר! כשעושים דברים בלחץ, משלמים על זה.

 לסיכום:

לבנות את שולחן הנגרים הראשון שלך עם כלים ידניים זה כיף של ממש. אך זהו פרויקט ארוך וצריך לקחת זאת בחשבון ולהיות סבלני. לי הפרוייקט לקח בסביבות ה-70 שעות עבודה. במשך כל השעות הללו השחזתי את הכלים, ניסרתי עם כמה סוגים של מסורים, הקצעתי עם כמה סוגים של מקצועות, השתמשתי שעות עם מפסלות כדי לנקות את החיבורים ותעלות, והכי חשוב כל השעות הללו הביאו לי ניסיון רב ורכישת מיומנות בכלי עבודה ידניים לנגרים ועבודה מסורתית עם עץ.

אני אשמח לענות על כל שאלה שלכם אז לא להתבייש.

כמו כן, אני רוצה לתת קרדיט לחנות הוירטואלית tooleden.co.il שהיא היחידה כיום המייבאת כלים ידניים לנגרים.