שולחן איפור מאגוז אמריקאי ואגוז אפריקאי עם כלים ידניים – נגרות מסורתית

מאז שהתחלתי בתחום של נגרות מסורתית ועבודות עץ, רציתי לבנות רהיט כל שהוא, אך תמיד היו לי פרוייקטים אחרים דחופים יותר. כשסוף סוף הרגשתי שמתפנה לי קצת הזמן, החלטתי לבנות שולחן איפור. רציתי שהשולחן הזה יהיה קטן, עדין, וקומפקטי, אך יחד עם זאת שיהיה יציב מאוד ובנוי בצורה טובה כך שיחזיק גם כירושה לנכדים .

שולחן איפור

יש משהו מיוחד מאוד ברהיטים העשויים עבודת יד ועל כמה וכמה אם אתה יוצר משהו עבור עצמך. אני מכיר כל סנטימטר בדברים שבניתי. כל המקומות וכל הטקסטורות נרשמו אצלי בראש בהתאם לכל השעות הרבות שביליתי אחד על אחד מול אותו רהיט. לכן חשוב לי מאוד ואף אפשר להגיד שהשקפת עולמי היא כי היצירה שעשיתי, תשמש לאורך שנים את האנשים המיועדים להשתמש בה.

שולחן לאיפור נגרות אישית

בחירת חומרים:

לקח לי כשבוע שלם לבחור את סוג העץ ממנו ארצה לעשות את שולחן האיפור. בהתחלה דמיינתי כי שולחן האיפור יהיה בצבע כהה אך לא ידעתי בדיוק מאיזה סוג עץ אני הולך לעשות אותו. לבסוף החלטתי שאת חלקה התחתון של מערכת הרגליים והמחיצות אעשה מעץ ממש כהה, לכן קניתי קורה של אגוז אמריקאי. עץ זה הוא אחד מסוגי העצים הכהים שיצא לי לעבוד איתם. הוא בעל טקסטורת סיבים מדהימה, יחסית יציב וממש כיף לעבוד איתו. מסיבות אלו, נגרים שעובדים בשיטת הנגרות המסורתית עם כלים ידניים, ייהנו מאוד מהעבודה עם סוג עץ זה. לקחתי שתי פלטות של שני צול. לפלטת השולחן, רציתי עץ שהוא טיפה יותר בהיר, אך לא ידעתי בדיוק איזה. בזמן עבודתי על חלקו התחתון של השולחן, ביקרתי כמה פעמים במחסן עצים וחיפשתי עץ אשר יתאים. יום אחד, בביקור נוסף במחסן העצים, ראיתי קורות של אגוז אפריקאי עם טקסטורה משונה. כאשר שאלתי לסוגו של העץ, נאמר לי שזהו אגוז אמריקאי מקושקש. מיד יכולתי לדמיין כמה מדהים יהיה סוג עץ זה בתור הפלטה העליונה של שולחן האיפור. על כן לקחתי מסוג עץ זה, שתי קורות של צול.

נגרות בהזמנה אישית

חיתוך ופריסת הקורות:

כל החומרים באים בקורות של צול ושני צול. את כל החיתוכים אני עושה עם מסור ידני מערבי על ספסל לניסור מסורתי וחלק עם מסור ידני יפני מסוג ריובה, בעל 2 צדדים, אחד לחיתוך עם הסיבים וצד שני לחיתוך נגד הסיבים.  החיתוכים גסים ולא בממדים סופיים כמובן. הכנת החומרים לממדים הנכונים יכולה להוות לפעמים כחצי מזמן העבודה על הפרויקט.

הקצעה לממדים:

לאחר שיש בידיי את החלקים החתוכים מהקורות, אני מתחיל להביאם לממדים סופיים, על מנת שאוכל להתחיל בעבודה על המחברים. בעזרת הקצעה אני מיישר את משטחי החלקים ומביא אותם לממדים סופיים. אני משתמש בשתי מקצועות שברשותי. עם מקצוע של סטנלי מס' 4, אני משתדל לעשות את כל העבודה השחורה. לאחר מכן, אני עובר למקצוע של לובן מס' 5 וממשיך מאיפה שהפסקתי עם המקצוע הקודם. אני עובד בצורה זו על מנת שלא ארוץ להשחיז את הסכינים של המקצועות.

חלקים של מערכת רגליים

השחזה:

עניין ההשחזה, הינו אחד הנושאים החשובים. אם הכלים לא חדים, יהיה קשה לעבוד אתם והעבודה לא תהיה מדויקת. את כל ההשחזות אני עושה בעזרת אבן יהלום של אטומה ואבני מים יפניות. אין כמו להב חדה. אפשר לקרוא יותר במאמר שכתבתי על הנושא של השחזת הכלים לנגרים.

שימוש עם אבני מים יפניות

ביצוע מחברים:

כאן היה לי חשוב גם עניין החוזק וגם עניין האסתטיקה. כל החיבורים במערכת הרגליים הם סוגים של סין וגז. חיבור זה הינו חזק ביותר. כמו כן, רציתי לתת מימד ויזואלי נוסף על ידי כך שחלק מהחיבורים יהיה בולט. אני אישית אוהב מאוד את העבודות של נגרים אחרים אשר משתמשים בשיטה זו. לאחר שכל החלקים מוכנים אחרי הקצעה לממדים, אני עובר לשלב של סימון המחברים. את הסימונים אני עושה עם סכין סימון וסרד. לחיתוכים אני משתמש עם מסורים יפנים לרוב.

סימון החלקים

גם כאן אני חותך את המחברים כמעט לממדיהם הסופיים ועם מפסלות מביא אותם לממדים סופיים. בשלב זה אסור למהר וצריך לעשות הכל לאט ובזהירות. רצוי להכין חלק אחד נוסף מכל דבר. כך אם עשיתי טעות אז יש עוד חלק ספייר. לדוגמא, בזמן העבודה על מחברי הרגליים, עשיתי טעות וחתכתי במקום הלא הנכון. מזל שהיה לי עוד חלק ספייר!

מחברי עץ של נגרות ידנית

מחברי עץ - נגרות מסורתית

חיבורי עץ סין וגרז

הדבקה:

לפני כל הדבקה, חובה לעשות התאמה יבשה, שזה אומר לחבר את כל החלקים ולראות שהכל מחובר טוב. לאחר ההדבקה, אי אפשר לתקן דברים. חשוב גם שכל החלקים יהיו מסומנים במדבקות עם מספרים ואותיות, כדי לדעת איזה חלק הולך לכל מקום. עשיתי טעויות בעבר! עכשיו אני הרבה יותר מסודר ומבין את החשיבות של הכנה נכונה להדבקה. דבר נוסף, אני תמיד מחלק את שלב ההדבקה לכמה שיותר שלבים. קודם הדבקתי את המחיצות בין כל זוג רגליים, לאחר מכן את המחיצות עם תומכי הפלטה. בסוף הדבקתי את כל השאר. חילקתי את ההדבקה של מערכת התחתונה של השולחן לשלושה שלבים וזה עזר מאוד.

הדבקה של חלקים הדבקה של חלקים

פלטת השולחן:

בזמן שעבדתי על מערכת הרגליים, קניתי קורות של אגוז אפריקאי מקושקש והתחלתי בעבודה על פלטת שולחן האיפור.

שולחן איפור בהזמנה אישית

חיתוך:

כדי לבנות את משטח השולחן, הייתי צריך לחבר כמה חלקים יחד. לכן, חתכתי ופרסתי שלושה חלקים משתי הקורות. בתמונות ניתן לראות בצורה טובה יותר למה עשיתי זאת. גם כאן חתכתי באותה השיטה, כמו את כל השאר.

הקצעה:

את ההקצעה לא עשיתי לממדים סופיים מאחר והייתי צריך להדביק את שלושת החלקים לחלק אחד ורק אז להביא את החלק המודבק למימדיו הסופיים.

הדבקה:

כאן חשוב שכל החלקים יהיו ישרים ומקבילים, במיוחד הצדדים של ההדבקה, אחרת בזמן סגירה עם הקליבות, הפלטות יתחילו לרקוד.

פלטה של שולחן איפור

הקצעה:

עכשיו אפשר להקצות לממדים.

צביעה:

אני די חדש בעולם העצום של גימורים. לאחר אין ספור שעות ביוטיוב הבנתי, כי אני רוצה לצבוע עם שילאק בהכנה עצמית. ממיסים את הפתיתים של השילאק בכוהל אתילי 94% ועם טמפון שעושים לבד צובעים את המשטחים. היתרונות לדעתי, בשימוש עם שילאק הם שראשית כל, זהו חומר טבעי אשר מופק משריונה של חיפושית מסוימת. אי אפשר להרוס את הפרויקט עם צבע כזה. תמיד אפשר לשפשף עם נייר זכוכית ולהוריד אותו. שמים שיכבה אחרי שיכבה עד שמגיעים לתוצאה הרצויה. כמו כן, אפשר לצבוע בסביבה לא סטרילית, מאחר והחלקיקים שעפים כמו אבק, לא נדבקים על המשטח.

שולחן איפור

לסיכום:

את כל העבודה על שולחן האיפור, עשיתי בלי למהר. סה"כ לקח לי כ-40 שעות. כאשר חיברתי את הפלטה לשולחן והפרויקט הסתיים, הרגשתי התרגשות אדירה. השולחן היה כל כך יפה, לא יכולתי להפסיק להסתכל עליו.

אם גם אתם רוצים לבנות משהו דומה ויש לכם שאלות כל שהם, כמו תמיד אני אשמח לעזור לכם, אז אל תתביישו.

לכל אלה שרוצים לראות יותר מתהליך העבודה עשיתי סרטון במיוחד בשבילכם שהוא באורך 40 דקות. אז תהנו לכם 🙂